<h1>רבינו ירוחם נט"ו אות ל"ב</h1>
<h2>דף כט:</h2>
החשוד על דבר אין לוקחין ממנו דברים דשייכי לאותו דבר שהוא חשוד עליו אבל שאר דברים מותר ליקח ממנו כי החשוד לדבר אחד אינו חשוד לדבר אחר כך פשוט בבכורות.
<h2>דף ל.</h2>
החשוד לדבר חמור חשוד לדבר הקל ממנו, פי' אינו נקרא חמור וקל שזה ענשו מרוב' וזה ענשו קל אלא חמור בעיני אדם שאין רגילין לעבור עליו וקל שהוא כקל בעיניהם שרגילין לעבור עליו. ואם שניהם קלים או חמורים החשוד לדבר אחד אינו חשוד לדבר האחר, ואף על גב דאמרינן [סנהדרין כ"ז ע"א] דמשומד אוכל נבלות להכעיס פסול לעדו', שאני התם דהוי רשע והתורה אמרה אל תשת ידך עם רשע להיות עד אבל בענין אחר החשוד לדבר אחד אינו חשוד לשאר עבירות.
החשוד על שני דברי' וחזר בו וקבל על עצמו שלא יחזור עוד להם בענין שיצא מידי חשד מהם, וחזר אח' כך לסורו ונחשד על אחד מהן אמרינן חזר לסורו הרע ונחשד על שניהם ואפילו נחשד על הקל שבשניהם הוי חשוד אפילו על החמור, אף על פי שעם הארץ שקבל עליו דברי חברות ונחשד לדבר אחד אינו חשוד אלא לאותו דבר, התם משום דמעיקר' קודם שקבל עליו דברי חברות לא היה חשוד אלא מתורת סתם עם הארץ כן מוכח בבכורות, וכן כתב הרמב"ן ז"ל.
<h2>דף ל:</h2>
עבד חבר הרי הוא כחבר אפילו מת החבר. וכן חצר שמוכרין בה תכלת הרי הוא בחזקתו לקנות ממנו מה שהיו קונין בחייו. וכן אשת חבר ובניו ובני ביתו. וכן חצר שמוכרין בה תכלת עד שיחשד פשוט בעבודה זרה.
